ומה?
הנה אני בים
שוב.
בלי בגד ים
ורוד- אדום פרחוני
בלי כף כזו של חול
בלי התלתלים הבלונדים
של ימי המצופים.
רק אני.
(מוזיקה שנשפכת אל הגלים-
כאילו יש דבר
שיכול להתחרות
בצליל שלו)
אומרת שוב שלום
לקיץ שלא הספקתי
לחוות.
מחשבות שחוזרות על עצמן
שוב ושוב נכתבות
במילים שאפילו הן
לא שונות באמת,
כמו טעם לוואי
של עוגיה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.