אני רואה אותו כבר את הגשר הוא שם אבל כמה מכשולים.

זה קשה ורק בן אדם אחד עוזר לי, בנאדם שאני הכי אוהב בעולם.

אבל לפעמים זה מספיק ולפעמים זה פשוט לא עוזר, ואז אני מתמוטט
שוב מבפנים.

אבל אני תמיד ידע שהיא תהיה שם לתמוך בי ולאסוף את החתיכות.

כי אני יודע שהיא ה"אחת", היחידה, הנשמה התואמת שלי, המיוחדת
שתעשה הכל למעני.

אבל אני יודע עמוק בפנים שאני צריך להיות חזק ושאם אני יצליח
לעבור אותו, את הגשר הקשה הזה לבד, אני לא אפחד.

אני יודע שאם אני יתמודד לבד חיי שלי יראו הרבה יותר טוב.

אז כל יום אפילו שאני לא מודה לזה רק העובדה שאני חיי זה כבר
התמודדות בשבילי.

וכל יום שאני נותן את הדחיפה הקטנה הזו להמשיך, זה גם נקרא
להתמודד.

ובזכות זה אני יותר שם לב לפרטים הקטנים בחיים, לפרטים
המיוחדים בחיים, ומשתדל להנות כל יום מהחיים שלי.

למרות שהם סוג של חיים מלנכולים!