מתי בזמן האחרון רצתי לעבר משהו?
רציתי דבר שישנו,
והושטתי אליו את היד?
לאחוז בקרן מזבח אחרונה?
לשאת בתפילה?
כי עכשיו כל שיש לי,
הוא רק אותה דלת פתוחה,
הריצה שנעצרת רק בקיר שבצד השני,
הראש שנחבט ובוכה על הבזבוז שבעבודה.
כמה זמן אני כבר יושב ומביט במאוורר שרץ במקומי מצד לצד?
אני יודע שיש עוד מסלול לעבור,
שש לי דלת סגורה לפתוח,
אך היא כל כך רחוקה,
דרך ארוכה...
תגידי לי כורסא -
ואם להבה תבוא אלי,
האם אפתח בריצה?
או שמא אתן לך שתחזיקי אותי,
לשרוף אותי בתוכה?
עכשיו אני יודע,
סוף מול התחלה,
שאני פותח בריצה,
ואם הדלת פתוחה - חור בקיר אעשה!
לא עוד אהסס!
כי בשבילי - זהו זמן אחרון |
