צפיתי בי. הולכת ובאה.מעכסת עצמי פנימה החוצה,נושפת אותי
לסירוגין,מפנה מקום,ושואפת חזרה. עושה קיק בוקסינג מולי בצורה
החובבנית ביותר,ומחטאה עצמי ממני, שלא אהפוך למוגלה.
התחייבתי והפרתי,ומעלתי בי שוב ושוב במקוריות ראשונית. מוחאת
כפיים,משתחווה,מכבה האורות ומזמינה "חלימת בעתה".ראיתי אותי
מובכת עד כדי אימה,מסתתרת מפניי מאחורי גבי. פיהקתי משועממת
מולי אבל אני, אני לא הבנתי רמזים וחזרתי על עצמי בעיקשות
מוזרה. ראיתי עצמי "מתאפטמת" ולחילופין נשבעת שלא עוד,אבל
האמת? אף פעם לא ראיתי אותי נרגעת.בלי לספר לי שנרגעת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.