אם רק יכולתי לשלוט באמנות הכתיבה
אולי הייתי מצליח למצוא מפלט מהמחשבה
היא כמו דיבוק שנכנס בי ואין מנוחה
כמו המערבולת שבעניים עצומות נשאבתי לתוכה

בצעדת המוות על-פי עיבודי החדש
אני מתקדם לעברך וכולי נרגש
ושוב מוצא אותך כבויית העיניים עייפת המבט
ואז מוכר את גופי ונשמתי כדי לשמח אותך מעט
כחיה רעבה את טורפת אותי גומרת ולוחשת תודה
אז עוטה מסכה ובורחת כדי שאיש לא ידע

מעולם לא שנאתי איש כפי שאני שונא אותך אהובתי
משתוקק לפעם הבאה בה תעקרי את ליבי
ואת מזילה דמעה של אושר כשאני קופץ מהחלון ועף
וצוחקת בליבך ביודעך כי שברת לי כנף