קראו לה כינרת והיא הייתה רק בת 14.
לא, לא רציתי להיות כוכבת של ממש בטלוויזיה רק פעם אחת.
רק פעם אחת שיראו אותי וזהו, אפילו אם אני ישמש רקע מאחורה,
אבל אני כל כך רוצה להיות ולו רק פעם אחת בטלוויזיה.
ובחלומות הכי פרועים שלי אני חולמת שמופיע השם שלי "כינרת" על
מסך הטלוויזיה.
קראו לה כינרת והיא הייתה רק בת 14.
אבא שלי הוא אדם מיוחד, הוא הגשים את החלום שלו, כי הוא עבד
ופעל והגשים אותו, ואני לא אוכל להגשים אותו.
כי אבא שלי חלם להקים את הקיבוצים!, אבא שלי הוא באמת מלח
הארץ.
אבא שלי נלחם למען הרעיון!, החזון!, החלום.
קראו לה כינרת והיא הייתה רק בת 14.
באמת שאני לא רוצה הרבה מהחיים רק לשמוח שתהיה לי אהבה ואת אבא
ואימא שלי.
באמת שאני לא מצפה לכלום ואני רק רוצה להיות שמחה.
כל יום לפני השינה אני מתפללת שלאבא ואימא לא יקרה כלום.
אבל כינרת הייתה רק בת 14 והיא נשארה כך, יום אחד פשוט נפסקו
לה החיים.
פתאום באוטובוס היה פיצוץ, וכך נלקחו חייה של כינרת.
פתאום חלום התגשם לה, רשמו את השם שלה בטלוויזיה "כינרת" אבל,
היא לא הייתה שם לראות את זה.
לאבא ולאימא לא קרה כלום, אבל לה כן.
קראו לה כינרת והיא הייתה רק בת 14.