בדירה שלוש, רחוב הברוש
גר מר עכברוש
כל בוקר בשעה שש
היה עולה לגג ולעוף מתעקש
הוא היה קופץ ומנתר
כמו אדון חולדה העיוור
מנסה להתנתק מהקרקע במין ייאוש
לחקות את שכנו היתוש.
ביום הראשון לשבוע
בשעה שש כקבוע
ניסה כהרגלו העכברוש
בקפיצת ראש, מבלי לחשוש
הוא צלל מגג הבניין
הישר לתוך הגן.
רגליו התרסקו ,הוא אינו הולך
נכה וכאוב ,יושב עצוב
משותק כמו עץ עכשיו הוא נשען
על הגדר בגן
ועל כן ילדים, מוסר ההשכל הוא ברור
הסתפק במועט ,גם אם זה ממש קצת
שמח בחלקך ובמה שנותנים לך אל תבעט.