|
בפינת רחובות מקבילים
שלעולם לא יפגשו
פחית קולה מעוכה
מפרפרת פרפורי דעיכה,
מוטלת דוממת
עדיין נוטפת דמעות
המהולות בנוזל המשקה
שגמע אותו שוטה.
שארית היום
מפוזרת כרסיסי זכוכית
ופרוסה כשטיח
לכפות רגלייה היחפות
ובבועתה משתקפת בקריסטל
כראי לעינייה העייפות
הנעצמות מעליהן
מול עיניו של השוטה
שהריח אוויר פסגות
בהיכל התהילה
ועכשיו מבקש מחילה
בגלל נפילה.
>אסוציאציה..
שילוב של דמיון הניזון מאטרקציה< |
|
|
אתה!
כן כן אתה, זה
שיושב שם ובוהה
במסך הכתום, זה
שמה זה מת
להשתין, אבל מצד
שני, ממש מתאים
לו שוקו, אבל מה
זה אין לו כוח
ללכת עד למטבח,
מצד שני -
השירותים רחוקים
יותר מהמטבח
בשלושה צעדים.
בקיצור - רואה
את הבלונדינית
ששרה עכשיו
בטלויזיה?
היא ביקשה ממני
למסור לך שאתה
בכלל לא משהו.
קרנפית התותים
עושה לשכל שלכם
נעים... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.