בור של מלט מתמלא באיטיות.
חללים של אור מתכסים שחור.
נתקע לפתע צדף במשפך,
ומים מרפים יציאתם.
עד יעבור זעם - עד תתפס עוצמת הקור.
צהוב על פני המים, שני על פני שמיים,
ותיכף יגמרו לנו הקרטיבים "רמזור".
"אבל תמיד תישאר לנו פריז"
(פולטת אנחת אי-שקט
משפילה עינים גדולות )
"איתם נמות"
צהוב על פני המים, שני על פני שמיים
"ואיתם נחייה - מה יום מיומיים?"
ונחייה ונאהב ונמות
או נעשה בהם שמות,
לאט, בסבלנות.



שיר אינטראקטיבי שנכתב עם דנה ב- icq