|
מול ביתי, ליד החנות הישנה,
בין הרחוב ההומה
לאדם הטועה
ישנה החנות של דפנה
אופנה לכל יד
ורגלי לא תדרוך שם לעולם
אך כשאני עוברת במקביל
מהעבר השני של הרחוב
אני רואה את "נטשה"
בובה בחלון הראווה
ללא אהבה.
ללא ניע וללא הבעה
היא עומדת שם בזריחה ובשקיעה
ניזונה ממבטי העוברים ושבים
הנועצים בה עיניים.
ילד אחד דיבר איתה היום
הוא הושיט לה יד לשלום
וכשלא נענתה לאיחוליו
הוא פשוט הלך לשום מקום.
היא נראת לי עצובה כל כך
למרות שחוייכה היא במכחול
אך גם לא בגדים חדשים כל יום
משמחים את "נטשה"
הייתי רוצה לעבור שם מחר
ולראות את חלון הראווה מיותם מבובה
כי אז אולי אחשוב
שמישהו לקח אותה לתת לה אהבה. |
|
|
יברא אלוהים את
האור ויאמר כי
טוב ויהיה אור,
ויברא אלוהים את
הבמה, וירא כי
טוב ויאמר, כתבו
סלוגנכם, ויכתבו
ויהי היום
השלישי...
טושטוש בפרשת
השבוע |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.