|
כל יום מחדש
מרגישה אותך אז.
איך אתה נושק לשפתיי
המחזירות לך אש.
איך אתה מושיט את ידיך
וחופן את שדיי
וההרגשה המוזרה
של כוחך כשאומרת די.
מרגישה את לשונך יורדת
כנגד צווארי
בעודי מנסה לדחוף אותך מעליי.
מרגישה את גופך
נצמד אל גופי
וכשלשונך עסוקה בללקק את חזי
ואני ממשיכה לנסות להתנגד.
אתה סוטר ללחיי
דורש שאשקוט
ואני בוכה.
אתה ממשיך וקורע מעליי את בגדיי
ואני כבר נרגעתי
שוכבת תחתיך
עורי נוגע בעורך
מוטלת על הריצפה באפטיה וחוסר הבעה..
אתה נדחף לתוכי
חודר לפרטיות שלי
ודופק חזק.
ואני מוטלת תחתיך באפטיה וחוסר הבעה
וזולגת דמעה.
ואתה ממשיך ומחטט
ונדחף לאן שלא שלך ומלכלך.
ויוצא.. ומלכלך לאורך הדרך..
ואני מוטלת תחתיך באפטיה וחוסר הבעה
משותקת מפחד וכאב
וזולגת דמעה. |
|
|
אחד תימני,
השני פולני,
אחד בסטרט אפ,
השני לא ממש
ברור,
ורק אני,
ארגנטינאי,
לא בסטרט אפ ולא
ברור,
אוכל צ'וריסו.
בפיתה.
ארגנטינאי אוכל
צ'וריסו בפיתה
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.