פגשתיך בנשימות אחרונות של סתיו,
עזבת לעת בוקר,
רעב חילחל בי לקראת ארוחת הצהריים,
והאביב מבושש להפציע.
גשם כבד של נקיון מאולץ,
פריקה בהולה
של גוף טעון מכפי יכולת.
עוד מחרוזת סופים,
עשויה לתפארת,
ללא חרוז בודד מתחילתה עד סופה.
בלילות סגריריים חכיתי לך,
שולחן ערוך ברישול,
לשניים.
קר לי בחוץ,
רעבה בפנים
חשבתיך למתאבן וטעיתי
עתה אוכלת ליבי למנה ראשונה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.