נרדם ליד האישה שאהב חלם התנשם והקיץ
מלמל לצידה - יום ארור, חיים דפוקים, עולם מזוין
לשם שינוי בין קללה לאנחת ייאוש
נצמד ושם לב לאהבה הנוכחת
נקרע אל מגעה
לחש אותה אליה נחוש וודאי
נשם אל תוך כתפה קרבה
עד התעשת התנער ומחה -
ומה בכך אם האושר מונח לפניו
בר השגה חצי עירום חושק בו תאב שייגע
האושר הזה של מי הוא בכלל?

שיר לועזי התנגן בראש אהובתו המדממת
נחבט בין סדיניה הנקיים לה מדי
Now that we found love
?what are we gonna do with it
רצתה אהובתו הנייחת לחבקם פנימה אל חיקה,
את אהובה ואת אושרו החמקמק,
אבל רפיון דבק במגעה
מחק את חיוכה
פרם דמעות זעירות מעיניה
"אינך מניח לי", אמרה, "להאשיר אותך",
"רק לשבריר", תקנה עצמה, "רק בקטנות"

חשבה על עצמה אהובתו איך
חכמה היא לקחת הקטנות להפכן ענקיות ממד
נבונה היא להתרפק על שברירי שעות של נחת
חדורה היא תאווה להתמתק רגעי אורגזמות נדירות
משכילה היא לבטל צרותיה במחשבה צלולה ומסוחררת עליו
נאורה היא לראות סדרי גודל להניח חלקי חיים במקומם הראוי
מבריקה היא לדעת חשיבות הדברים - הוא בינהם עליון נעלה
למודה היא נסיון חייה בכדי לדעת צרוב בגופה
אין חסד כיחד אין נס כאהבה אין לזלזל בקיומה
עלובה היא להחכימו, להשכילו, ללמדו תובנותיה
עצובה היא להאיר לו, להבריק לו, ללכוד עבורו פיסות טוב
אין-אונים היא לבוא בו מפעפעת שמחה בכל עת שחומק הדבר מידיו
חדלת אישים תעלה רק דמותה מול עיניו ממתינה בתקווה ודממה
לבאות

הלך האהוב, נותרה האשה
מנחמת, מפייסת, משקיטה ייאושה
לבה מורחב מבטו מרחף בה
אט אט יחזרו פניה מחיוורונן אלי צבע
ועד שישוב היא תסתיר מכאובה
תדלג קלילות תזייף משובה
תשחזר שוב ושוב עד תלאה, תתרכך ותנוח
הוא שנבחר הוא האחד הוא החמוץ המתוק המלוח.