מיד כשאני נכנס היא מפגיזה אותי בשאלות שלה:
למה איחרת?   אז אתה לא יכול לפחות להודיע?   למה לא?   אז למה
לא לקחת איתך פלאפון?   אין לך?   אתה רציני? למה?   מה זאת
אומרת "שונא"?  מה יש לשנוא בזה?   אתה יודע שלתשעים אחוז
מהמדינה יש, נכון?   ואף-אחד מהם לא צריך לדעתך?   אז למה הם
מחזיקים אותם?   אה, הבנתי, כולם טיפשים?   מה?   ואתה בטח
בחמש אחוז החכמים, נכון?   אתה מצחיק, אתה יודע?   ואתה לא
חושב שזה קצת מתנשא מצידך?   אתה נהנה לדבר שטויות?   טוב לך
לחשוב שאתה יותר טוב מכולם?   מה? אתה לא מתבייש?   רגע, רגע,
איפה אני נמצאת?   הבנת את השאלה שלי, אני ב-95 אחוז שלא או
ב-5 אחוז שכן? אתה מנסה להתחמק?   למה אתה לא עונה לי?   שמעת
אותי שואלת אם אני יפה או לא?   אז למה אתה עונה לדברים שלא
קשורים לעניין?   אתה חושב שאני לא יודעת איך אני נראית?   אתה
בטח חושב שאתה הראשון שאמר לי את זה, מה?   ואתה קורא לעצמך
חכם?   איזה עובדות בדיוק?  אתה קורא לזה עובדה? מה עובדה בזה?
 איפה ההוכחה שהבטחת לי?   מה, זהו?   זה מה שאתה חושב?   ולא
נראה לך שמישהי כמוני יכולה לצאת עם מישהו מכוער וטיפש?  אתה
שמעת אותי אומרת שאתה מכוער?   אז למה אתה מכניס לי מילים לפה?
 אתה חושב שלא יצאתי אף-פעם עם כאלה שהיו גם טיפשים וגם
מכוערים?   מה זאת אומרת "למה שאת תצאי עם כאלה"?   אולי היה
להם לב טוב? אולי הם פינקו אותי? אולי אהבתי אותם, חשבת על זה,
אולי אהבתי אותם?   מה אתה צוחק?   מה מצחיק בזה?   נו, באמת,
מאיפה אתה מביא את הרעיונות המפגרים האלה?   אתה באמת מאמין
במה שיוצא לך מהפה?   מה?   המציאו את זה?   ולמה שימציאו את
זה?   אוי, זה כבר ממש שטויות, בשביל למכור כרטיסי ברכה?  
תגיד לי אתה מפגר לגמרי?   ואם אין דבר כזה, למה כולם מדברים
על זה כל הזמן?   עוד פעם התחלת? ואנשים חכמים לא דיברו על
אהבה אף-פעם?   אז הם טעו, או שגם הם ניסו למכור משהו?   אתה
שם לב שאתה מתחיל להימאס?   אז לפי דעתך, אם אני מאמינה שיש
כזה דבר, אהבה, אני חייבת להיות טיפשה?   אז מה כן אמרת?   אתה
מוכן לענות לי כבר?   אתה חושב שתצא מזה בהתחנפות?   באמת ריח
טוב, נכון?  כמה אתה אומר זה עלה לי?   מה, הנעליים?   ממש
יפות, אה?   נראה לגמרי כמו עור, נכון?   אולי נצא מפה קצת
ונשוויץ בהן?   לא בא לך?   אז מה בא לך לעשות?   כבר??   ככה
באור יום?   יש עליך קונדום, או שנקפוץ למטה לקנות?

אתה אוהב אותי?