בחצות הלילה אישה אחת יצאה לחפש גבר אחד. הוא היה אמור לחכות
לה בפארק שליד התחנה של מגן דוד אדום. הוא לא חיכה לה שם. לא
היה שם אף-אחד, חוץ משודד שלקח לה את הארנק, ואנס אחד שלקח לה
את הבתולים. היא חזרה הביתה מיואשת. היא באמת רצתה שהוא יהיה
שם, כי היא באמת קיוותה שסוף סוף היא תמצא מישהו שיאהב אותה,
אבל הוא לא היה שם. הייתה לה הרגשה שהוא דווקא כן יבוא. הם
תיקשרו בחלומות שלה, ובחלום של ליל אמש, הוא אמר לה לבוא בחצות
הלילה לפארק שליד התחנה של מגן דוד אדום, ושם הם יפגשו סוף
סוף.
היא ראתה אותו בחלומות שלה די במעורפל - הייתה לו רעמת שיער
חומה, אולי שחורה, ואף קטן, ורגליים שריריות, וידיים משורגות,
וחזה חלק, וזין גדול. זה כל מה שהיא זכרה ממנו, וזה כל מה שהיא
הייתה צריכה לדעת עליו כדי לרצות שהוא באמת יבוא לשם, לפארק
שליד התחנה של מגן דוד אדום, ויפגוש אותה.
היה לה קצת קשה להרדם כשהיא חזרה. היא כל הזמן חשבה על מה
שתגיד לו אם הוא יבוא אליה בחלום. לבסוף, בשעה אחת וחצי, היא
פתאום הבינה - היא הייתה צריכה לישון שם! היא הייתה צריכה ללכת
לפארק שליד התחנה של מגן דוד אדום, ולישון שם - ואז הוא היה בא
אליה! היא יצאה בריצה מביתה, נשכבה על ספסל בפארק שליד התחנה
של מגן דוד אדום, ונרדמה תוך דקות.
ואכן, הוא בא אליה בחלום, ועטף אותה במעיל שלו, כדי שלא יהיה
לה קר מדי, והוא דיבר איתה, ואמר לה שהוא כבר כמעט והתייאש
מלחכות, אבל הוא ידע שהיא תבוא - עמוק בלב, הוא ידע שהיא תבוא
- מה גם שבדיוק באותה הלילה עברו לשעון חורף, אז הוא חשב שאולי
היא טעתה והתבלבלה, ולכן הוא חיכה לה כבר שעה וחצי - ובסוף היא
אכן הגיע, וכמה שהוא שמח שהיא פה, וכמה שהוא מאושר לדעת שיש פה
מישהי שאוהבת אותו. ואז הם התנשקו, והיא אמרה לו שהיא גם אוהבת
אותו, ואז היא התעוררה. מישהו רכן עליה, ושאל אותה אם אין לה
בית, אבל האמא של המישהו הזה משכה אותו חזרה, ואמרה לו לא
להתעסק עם האנשים המלוכלכים הללו.
אמבולנס אחד יצא בזעקות מהתחנה של מגן דוד אדום, האנס מאתמול
בלילה עבר לידה ונעץ בה מבט מאשים. הוא רצה שיתפסו אותו, הוא
רצה שיענישו אותו, והיא פשוט לא סיפקה את הסחורה. אם הוא לא
טעה - היא אפילו גמרה אתמול. איך אפשר לגמור כשאונסים אותך? מה
את, סוטת מין?! היא תלתה בו חיוך תמים - היא לא הכירה אותו.
היה חשוך אתמול, והוא לבש מסכה על הפרצוף. גם עכשיו הוא לבש
מסכה, אבל זו הייתה מסכה רוחנית, אז ראו לו את הפנים, אם כי
הרוח כל הזמן העיפה לו את השיער של הפוני.
היא התעטפה במעיל שעל כתפיה, וקמה לצעוד חזרה לביתה. מישהו
מחכה לה שם, היא יודעת. הוא אמר לה כך בחלום - מישהו אמיתי,
מישהו חי, מישהו גשמי שאפשר לעטוף אותו בידיים הגשמיות שלה
ולהרגיש את החום הגשמי שלו צמוד אל הגוף הערום הגשמי שלה.
מישהו מחכה לה שם, היא יודעת.
חבל לה רק שהיא כבר לא בתולה.