אמאלה קנתה לאבא שלי בובה קטנה במתנה,
לה הוא קרא בובת סמרטוט,
כי שתי ידיה היו שמוטות,
והיא היתה קשורה בחוט.

לאט לאט עברו ימים, ואבא לא שמר על המתנה
סחב אותה על הריצפה,
משך קצת בשערה,
מרט עיניה,
כרת ידה,  
והבובה איבדה צורה.
אך בעיני אימה כמה יפה הקטנה.

עברו ימים,היום,הבובה חזרה לסורה,
אבא שוב אוהב אותה כי היא שוב יפה,
אבא הפך בבובה להיות תלוי ונחוץ
אך הוא לא רואה שהיא כן מכוערת
רק מבפנים, כבר לא מבחוץ.