אסף בן דויד / רוחות אלכוהול |
מאה מטר
ואני שיכור מכדי
להגיע לדלת
אישה אחת
צלצלה
ונשמע שהיא יודעת
מה היא
רוצה
אני
לא יודע כלום
וגם לא במצב של
לדעת
אבל חושב שטוב
כן
שתבוא
אני יושב איתה מול הים
הלום אלכוהול
אישה יפה שכותבת
שירים יפים
ושיכור שכותב
שירים עם
שגיאות
היא מדברת איתי על
הנפש
היוצרת שבי
ואני רוצה
לנשק אותה
אני
לא יכול
היא יפה מדיי
הים כחול
היא שותה את
היין שלה
בלגימות קטנות כמו
טיפות
מלטפות
הרוח נושבת
ממני אליה
שיכורה
לגמרי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|