מה שאני שומעת.
התיקתקים האלה שדופקים על דלת בית החזה שלי,
ומרגשים אותי בפחד שאי אפשר להסביר.
ואתה רק רוצה לדמיין את אותה המנגינה.לדעת מה באמת קרה
שם.ועצוב לך.
נכנס לקצב ומתחיל להסתחרר סביב עצמך.מקווה שמישהו יראה
(אולי אפילו למישהו ישמע)...
אתה חולם על השלווה שהיית מוצא אם היית גר רחוק מכל השטויות
שקיימים סביבך.כי אף אחד בעצם לא מבין וגם אף פעם לא יבין.כי
זה אתה.
ואתה חולם על שדות ירוקים (עו עצים ערומים) וחרציות (או שזה
וורדים?!) ומלא אנשים שלא אומרים מילה,או שרק מדברים עם
עצמם,רוקדים מסביב.עוצמים עיניים.כאילו אין שום דבר אחר שחשוב
בעולם חוץ מההרגשה הזאת שמציפה אותך כרגע.
מדמיין את אותה המישהי ,שולחת אלייך ידיים ומעבירה בך זרמים
חזקים,ואתה רוקד איתה.רוקד בלי הפסקה.ולא כואבות לך
הרגליים.אתה אוהב לרקוד.כמו מהופנט,כל הלילה רקדת.
וכשהפסקת לשנייה-נפלת.