עדינה-וי ויינברג / חוף מבטחים |
להיטמע בין מפרשיך.
היה עבורי עיר מקלט
לעגון בה עם רדת הליל.
ועינייך תשתקפנה בעיניי,
מתוך בבואתך השקופה,
כמי נהר צלולים,
תרווינה שדמותיי
תחלחלנה מבעד
נקבוביותיי הסדוקות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|