א' - שלום, כאן זה מפעל הפיס?
ב' - כן, אדוני, במה אני יכול לעזור לך?
א' - אני רוצה לזכות בלוטו.
ב' - חזור שנית?
א' - אני מעוניין לזכות בלוטו. ברצוני להרוויח סכום נכבד של
כסף בתוך שניות ספורות, ולאחר שחשבתי על כל האפשרויות הגעתי
למסקנה חד משמעית שבמפעל הפיס אוכל להרוויח סכום מקסימלי של
כסף תמורת מינימום מאמץ.
ב' - כן, אלה העובדות.
א' - אם כן, בל נשתהה, ברצוני לזכות בלוטו.
ב' - אני מבין. אדוני משוגע?
א' - כלל לא, אדוני, אני רוצה לזכות בלוטו! חוץ מזה, אני האדם
המתאים ביותר לזכיה בלוטו.
ב' - לאדוני ההוכחות?
א' - ובשפע! ראה, מאז שהייתי קטן רציתי לזכות בלוטו.
ב' - זה יפה, אך לא מספיק!
א' - ואנשים תמיד אומרים לי שאני צריך להסתובב עם נייר קרטון
על הראש.
ב' - הממ...
א' - ובמכולת, כששואלים אותי, אני תמיד אומר - "קרטון".
ב' - אני מבין...
א' - הטיטאניק התנגשה בקרטון.
ב' - אתה בטוח?
א' - ודאי! אני גם אוהב מרק עם קורטונים.
ב' - אני אלרגי.
א' - החתול שלי חי בקרטון.
ב' - גם שלי!
א' - אני חי בקרטון!
ב' - באמת?
א' - כמה מחבריי הטובים ביותר הם קרטונים!
ב' - אה, אדוני, בבקשה ממך...
א' - אמי היא קרטון!!!
ב' - אדוני!
א' - נו, אני רוצה לזכות בלוטו!!!
שקט
ב' - אתה באמת רוצה לזכות בלוטו?...
א' - כן!
ב' - הממ... עד כמה אתה רוצה לזכות בלוטו?
א' - סליחה?
ב' - המ... בוא איתי רגע.
א' - לאן אתה לוקח אותי?
ב' - יהסה פיו, אדוני, פן ישאל שאלות מיותרות, ויפסע איתי אל
עבר פינה חשוכה זו.
א' - ועתה, מה הדבר?
ב' - ראה, פרט קטן שלא ידוע לכולנו הוא כזה -
א' - כן?
ב' - אין באמת דבר כזה - "לוטו".
א' - מה פרוש זה?!
ב' - חשוב על כך ברצינות רגע, אדוני, האם נראה לך הגיוני שגוף
נכבד כמו מפעל הפיס באמת יסכים לבזבז מליוני שקלים בכל שבוע על
אזרחים אקראים וחסרי אחריות?
א' - הלא כך הדבר?
ב' - ודאי שלא! למעשה, בעת הזכיה, אינך זוכה בסכום נכבד של כסף
כלל וכלל.
א' - האמנם?!
ב' - האמנם!
א' - אם כן, כיצד יסביר האדון את אותם אנשים אשר מיום זכייתם,
לכאורה, בהגרלת הלוטו, התעשרו מרגל ועד כף ראש?
ב' - ובכן, כאן טועה אדוני! מה שנעשה בפועל הוא, שמרגע הזכיה,
אותו אדם פשוט מתחלף עם איש עשיר מן המחסנים של מפעל הפיס.
א' - אדוני משוגע?!
ב' - כלל וכלל לא! ראה, ישנם הרבה עשירים בעולם. אנו פשוט
לוקחים אחד מהם, מחליפים אותו ב"זוכה", לכאורה, ואומרים שאותו
איש עשיר זכה בלוטו, כאשר למעשה הוא התעשר כמו כל אדם אחר!
א' - על ידי רמיסת האזרח הקטן ובגידה בעקרונות המוסר?
ב' - הישנה דרך אחרת?
א' - לא, אדוני! אני מבין, אם כן. אבל רגע - האזרח הזוכה, מה
יהיה עליו?
ב' - אותו אזרח מקבל סכום נכבד של 1000 שקל, על מנת לשמור על
קוד השתיקה.
א' - והוא איננו זועם על הרמאות?
ב' - מדוע שיזעם? הלא הוא זכה ב-1000 שקל!
א' - אך היה יכול לזכות במליונים!
ב' - כן, אבל גם 1000 שקל זה הרבה כסף!
א' - לא כמו מליונים!
ב' - ובכל זאת - אדוני - 1000 שקל!
א' - הממ... כן, יש נקודה בדבריך.
ב' - אם כן, אני מקווה שמבין אדוני, מדוע אינו יכול לזכות
בלוטו.
א' - שליפת אקדח
ב' - אדוני?
א' - בחייאת אדוני עזוב אדוני, הביא הכסף.
ב' - סליחה?
א' - הכסף, אבויה, הכסף!
ב' - אה, פאק איט מאן!
קא-צ'ינג!
א' - יאללה ביי אבויה!
ב' - (צועק מרחוק) חכה אני יזיין לך את האמ-אמא יא בן אלף
שרמוטות חכה!!!