[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








והינה שוב, אני יושבת על החלון ומיסתקלת על הרחוב הריק והשקט,
לוקחת עוד שעיפה מהרעל של הסיגריה. האוויר הקר והצלול צורב
בראותי כמו סכין בלב,אני לוקחת עוד שעיפה בתקווה והכעב יתפוגג
עם העשן, אבל זה לא קורה ו אני חושבת  'איזה פלא...'.
מביטה שוב על הרחוב ורואה בו מטפורה שקטה לחיים שלי, שקט בודד
ואפל. מכונית עוברת במקרה הטוב כל חמש דקות וגם זה לא. אף אחד
לא באמת שם לב שהרחוב הזה קיים, הוא סתם ארוך, בודד וחשוך
שנקרא על שם של מישהו שעשה משהו מתישהו. שום דבר לא זז, אין
אפילו רוח, רק האויר הקריר של תחילת החורף, עם בכלל אפשר לקרא
לזה חורף...
הפנס הזה מתחיל לסנוור אותי, המחשבות מתרוצצות אצלי בראש או
אולי בלב, על זה שאין פיתרון הולם לבעיותי כרגע ואני חושבת עם
אני אקפוץ, מה אני אשאיר מאחורי, העם מישהו באמת יזכור אותי
אחרי שאני אמות? משום מה זה מעלה ספק במוחי.
עוד מכונית עוברת, בבית ממול מראיש המזגן, ברעש שקט וחסר
משמעות. מעניין עם גם הוא מרגיש בודד לפעמים. אני חושבת על
להדליק עוד סיגריה וחותפת ריגשי אשמה. מה לא בסדר איתי? למה
השלב הזה של גיל ההיתבגרות נוחת עלי קשה מדי? ומה נסגר עם כל
השעלות האילה? מתי זה יפסק...
מדליקה עוד סיגריה, זין על מה שכולם חושבים. מעיפה  מבט קצר אל
הרחוב, עוד כמה שעות ילדים יזרמו מכל עבר לבית ספר שממול ואני
אצתרך להיתאורר לעוד יום של שיגרה משעממת.
העשן יוצא מראותי כמו ענן לבן של חלומות מתנפצים. מאיפה בא כל
הכעב הזה?
בעולם שכזה, אני חושבת לעצמי, אני לא רוצה למות אבל מה הטעם
להמשיך לחיות? וממתי הפכתי להמלט? יש אנשים ששועפים להיות
אלוהים אני רק שואפת שכל יסתדר, אני באמת לא חושבת שזה הרבה
לבקש.
האמריקאים שוב הפציצו את אפגניסטן ומישהו שוב שלח אנטרקס
לפנטגון. זה מתחיל להיראות כמו סרט הוליוודי זול. עוד מכונית
עוברת, הן אף פעם לא אוצרות אפשר לחשוב שאף אחד לא גר ברחוב
הזה.
היתי רוצה שאיזה אביר יבוא מתחת לחלוני ויציל אותי מכל החרא
הזה ומבחינתי זה לא חייב להיות סוס, מספיק שזו תהיה סוברו פשע
לבנה.
הסיגריה נגמרה, המכוניות עדיין עוברות אחת לחמש דקות, ואני
חושבת שאני אפרוש לטובת המיתה ואכין את עצמי פיזית ליום השיגרה
הרגיל שיהיה לי מחר...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בסדר, הבנתי,
לונדון לא מחכה
לי. אבל אם
לונדון לא, אז
מי כן?



אחד, ותהיות
קיומיות


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/4/03 17:05
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אפוקליפסה עכשיו

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה