שנים על שנים
בסבלנות למדתי
את הסבלנות
(אמר אהרון שבתאי)

על קצה בהונותי הילכתי
בשקט בשקט
שלא להקיצך
בלילות שינה טרופים.

בימי דם ותמרות עשן
נותן לך את הרווח
מתחבא לשירותים

את הדברים היפים
בכל מקרה את תחליטי
רק פוסל את הרעים

חיבוק ונשיקה חמים
לשיערך הסתור בשינתך,
מה יפה את
גם בלי חיוכך המלא חיים.

בסבלנות אין קץ
הילכתי בשביל
בין חפצי הפזורים
לשלך הכאילו מסודרים

שטפתי את
צלחת דגני הבוקר
שנרדמה בכיור
לאחר טריפת לילה
בדפנותיה שאריות יבשות

ובערב,
במגע ידך הרך
נושקת לך
בפרצופך הדוקר
ואין מאושר ממני