ישבת במכונית,
כרכת יד סביב משענת
פניך מופנות לאהובך
היושב כמוך ממולך.
אתם מדברים,
אין לי מושג על מה.
זה כל כך יפה
העולם שלכם,
שם,
במכונית האדומה
רגע לפני שתפתחי את הדלת,
תכנסי לעולם שלי כאן,
בעבודה.
בעבודה,
את כל הזמן עובדת,
שקועה, כותבת ומוחקת,
ואני בפרץ של הודעה
מוציא אותך החוצה
איתי להפסקה.
בערב,
את בדרך למטה
אני עדיין נשאר
נותן לך חיבוק
את משאירה לי חיוך
החבר במכונית
לוקח אותך למיקרו שלו
בחזרה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.