ישבתי והשתעממתי בשיעור אנגלית כשפתאום הרגשתי רטט בכיס...
כן,זה היה הפלאפון שלי
הוצאתי את הפלאפון מהכיס, "התקבלה הודעה חדשה"
שמחתי שמישהו שלח לי הודעה והציל אותי מהשעמום של שיעור
אנגלית
"מיכל, אני בירושלים...בא לך להיפגש?"
זיהיתי את המספר...זה היה ליאור
החזרתי לו הודעה "בטח!איפה?"
"בקניון מלחה?"
"סבבה...אני אתקשר אליך כשאני אסיים ללמוד"
מיד לאחר ששלחתי לו את ההודעה שלחתי הודעה לשני,חברה שלי
"שני!ליאור בירושלים!אני נפגשת איתו היום אחרי בית ספר"
"לא!את תיפגעי שוב!" היא כתבה
"אני לא אפגע שוב!אני מתרגשת...אני מתה לראות אותו שוב..."
"בלאט מיכל...אני לא יודעת מה להגיד לך!"
אחרי שסוף סוף סיימתי ללמוד, התקשרתי לליאור:
"היי! מה המצב?"
"היי מתוקה,הכל בסדר...מה איתך?התגעגעתי!"
"אני בסדר...התגעגעתי גם..."
"יופי!מתי נפגשים?"
"עוד 10 דקות? אני כבר באוטובוס בדרך למלחה"
"סבבה,אז עוד 10 דקות בשער 'סביון'?"
"אוקיי,ביי ביי"
"ביי"
אני שמחתי מאוד ושלחתי הודעה לשני:
"עוד 10 דקות!! אני מתרגשת!!!"
"בלאט"
דיי התבאסתי שהחברה הכי טובה שלי לא שמחה בשבילי...אבל לא
נורא!אני בטח אתגבר על זה...
לאחר 10 דקות של נסיעה שנראתה כמו נצח הגעתי לקניון מלחה
התחלתי ללכת לכיוון שער 'סביון'
כשהתקרבתי לשער ראיתי את ליאור
הוא התחיל ללכת לכיוון שלי
הוא ניסה לנשק אותי אבל אני סובבתי את הראש
"מה קרה לך? חשבתי שתשמחי לראות אותי..."
"למה לא התקשרת אליי אחרי שחזרתי הביתה? ולמה לא ענית לי
לטלפונים?"
"אני ממש מצטער מתוקה, הפלאפון שלי נהרס ולא יכולתי להתקשר כי
המספר שלך היה בזיכרון של הפלאפון"
"יכולת לחשוב על תרוץ טוב יותר במשך ה-3 שבועות שלא
דיברנו...."
"אני מצטער....זה לא תרוץ!זאת האמת!"
"באמת?"
"כן!!!אני נשבע לך....את יודעת שאני אוהב אותך..."
חייכתי "גם אני אוהבת אותך..."
הוא חייך ונישק אותי ואני נישקתי אותו בחזרה...
גאד...הוא מנשק כ"כ טוב!!!!
"את רוצה שנלך לבית של דודה שלי? זה פה קרוב והוא ריק כי דודה
שלי בעבודה והיא תחזור בערב"
"אמממ...." היססתי "סבבה,איפה זה? אולי כדאי שניקח מונית?קר
לי..."
"זה 5 דקות הליכה מפה...אל תדאגי,אני אחמם אותך..."
הוא הוריד את המעיל שלו ועטף אותי בו,וחיבק אותי...
הרגשתי כל כך בטוחה איתו...
כל הדרך לבית של דודה שלו היינו מחובקים...
לא דיברנו...רק הלכנו והתחבקנו...
כשהגענו לבית ניכנסנו לחדר שדודתו הכינה בשבילו
החדר היה מאוד יפה....
היתה בו מיטה גדולה, ארון, ספה מתנפחת, פוף, מחשב
ושרותים+מקלחת פרטיים...
ניכנסתי לחדר וישבתי על המיטה והוא גם
"מה קרה לך?למה את מדוכאת?"
"סתם...לא קרה כלום..."
"מיכל, אני מכיר אותך....מה קרה?"
"כלום ליאור...עזוב, זה לא חשוב"
אחרי כמה דקות מצאתי את עצמי מספרת לו הכל
שופכת את הלב ובוכה
הוא הקשיב לי וחיבק אותי
הפסקתי לדבר ורק בכיתי על הכתף שלו
הוא ליטף את שיערי ואז הרים את ראשי
הוא הסתכל עליי מעט,ניגב לי את הדמעות עם האצבע שלו ונישק
אותי...
הפסקתי לבכות ונישקתי אותו בחזרה
הדבר האחרון שאני זוכרת לאחר מכן זה את ליאור מפשיט אותי
לא התנגדתי וזרמתי איתו למרות שחששתי
ואז הגוף הערום שלו היה מעליי
"מיכל, את בטוחה שאת רוצה לעשות את זה?"
"כן" עניתי בהיסוס
ואז הוא התחיל...הוא חדר לתוכי...
זה כאב...מאוד כאב...אבל המשכתי לזרום
אחרי כמה דקות זה ניגמר...
שכבנו מחובקים על המיטה ומדיי פעם התנשקנו
הוא הוציא את הגראס והתחיל לעשן
"את רוצה גם?"
"לא"
אחרי שתיקה קצרה הוא שאל:
"איך היה?"
"איך היה מה?"
"זה..."
"פסדר...כואב..."
"לא נורא....בפעם הבאה זה יכאב פחות ואת תהני..."
אחרי שהוא גמר לעשן הוא ניכנס למקלחת וקרא לי להיכנס איתו
התקלחנו ביחד ואז הלכתי לתחנה וחיכיתי לאוטובוס
כשהגעתי הביתה התקשרתי לשני וסיפרתי לה הכל
"אמרתי לך שאת תיפגעי מכל זה..." היא אמרה
"על מה את מדברת? לא ניפגעתי! אני מרגישה מצוין!"
"אבל..."
"אבל מה?"
"יש לו איידס..."