|
עזבת אותי
כמעט לבד
השארת מתנה
לזכר אהבתך
אהבתך אלי
סלידתי אלייך
אך את המתנה השארתי
זיכרון ממך
ימים של כאב
חודשים של בכי
והמתנה נשארה
לא יכולתי לעזוב
עכשיו אני יושבת
לגמרי לבדי
המתנה שלך
כבר לא קיימת אצלי
אך למרות הכאב
אותו זיכרון מר
גם בלי קיומה
תמיד איתי נשאר
ובקשר לאותה מתנה שלך
אני מצטערת
אבל כנראה שאי אפשר
לשמור כל דבר |
|
|
ההתקן התוך רחמי
הראשון היה צרור
אבנים שנדחפו
במקרה לרחם של
נאקה וכך מנעו
הריון.
ואני שואל, מילא
לדחוף אבנים
לתחת של גמלים,
אבל אחר כך עוד
לספר לחבר'ה?
זוזו לסטרי,
הסטוריון |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.