דן תאומי / אהבה לשובע |
אני נחתך בשלווה,
פיסה אחר פיסה,
פרוס על מגש לפנייך.
האור הרך המכה על עיניי,
מליט מפניי מבטייך.
עשוי אני וערוך לכבודך,
מעושן ומומלח כראוי.
ולפני שאבוא אל קרבך,
אבקש שתנעצי בי שיניים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|