יובל (טרובדור) אומנטור / את מביטה |
אך כל הזמן אפלה על נישמתך ניסגרת
למרות שאינך רוצה לאבד את תקוותך
את מפחדת ממני אך לא רוצה להרחיקני ממך,
את מביטה בעיני בזעם ויאוש, מחפשת איזשהו סימן
אך הדממה אותי עוטפת
בזעם את מביטה בי
ושפתייך לוחשות לי ביאוש גובר "אתה הבנזונה של אלוהים"
את תשובתי את יודעת למרות שלשוני רפויה
ורגע לפני, את מנשקת את מצחי,
שהכל יעלם, ואומרת לי, מתחת לעפר,
"תמתין לי שם".
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|