אתה נולד עם זה, ואין לך מה לעשות.
אתה גדל, מנודה, מורחק, שונה, חריג, ואף פעם לא מבין למה.
בכל מקום אנשים מזהים את זה - אין לך לאן לברוח.
אתה מנסה כמיטב יכולתך להסתתר.
אתה מסתכל על עצמך - ורואה את השוני.
אתה רואה שיש לך אוצר מילים אחר, דרכי חשיבה שונות, אסוציאציות
מוזרות, תחומי ענין שונים.
ובאיזשהוא מקום אתה מתחיל לתהות אם אתה חיזר או משהו כזה.
אתה לא.
פשוט נולדת עם שכל.