|
זה היה הרגע הגדול.
הרגע שכל החיים חיכיתי לו,
הרגע בו האושר והחרטה הגדולים בחיים התערבבו.
הרגע שבו הייתי הכי חשובה,
הכי מוצלח, הרגע בו כולם אהבו אותי כמו שאני וכמו שלא אהבו אדם
בחיים.
הרגע בו בכו כשקנו לי פרחים.
הרגע בו מילמלו את שמי בחרדת חיים.
רגע מותי.
בחיים לא הרגשתי כל כך טוב. |
|
|
"אדוני, הצלחתי
להחזיר שני
ריבועים נקיים
יחסית... לא,
לא, השאר לא
שמישים. לא
שמישים, נו, אני
אומר לך! מה זאת
אומרת? אם אני
רוצה את הפיקדון
חזרה, אני צריך
לשאת בתשלום על
הטכנאי של
'עלילי' שבא
לבדוק אם הם
ניתנים למיחז...
אולי תגיד לי
אתה מי שמע על
פיקדון בעלות
הנייר עצמו?!"
הנוחיות של אתר
החרמון בתנופה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.