|
זה היה הרגע הגדול.
הרגע שכל החיים חיכיתי לו,
הרגע בו האושר והחרטה הגדולים בחיים התערבבו.
הרגע שבו הייתי הכי חשובה,
הכי מוצלח, הרגע בו כולם אהבו אותי כמו שאני וכמו שלא אהבו אדם
בחיים.
הרגע בו בכו כשקנו לי פרחים.
הרגע בו מילמלו את שמי בחרדת חיים.
רגע מותי.
בחיים לא הרגשתי כל כך טוב. |
|
|
אתה יכול להיות
יוצר מוערך שכל
יצירה שלו
מומלצת בבמה, עם
200 מנויים,
ולהיות שנה וחצי
ברשימת היצירות
האהודות, אבל
בסוף תמיד תחזור
לאיפה שהתחלת.
לכאן, לריבוע
הקטן והכתום
והמסריח הזה,
לכתוב סלוגנים
שתהיה בר מזל אם
מישהו בכלל יטרח
להעיף בהם מבט.
בלונדה בהלם
חוזרת לשורשיה
השחורים, ועכשיו
באמת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.