עכשיו אני מנסה להרכיב
מחדש את פזל הנעורים,
בשרף הבכי, בשרף הדבש.
בית-ספר רמז שמונים ושבע.
למי מצלצלים הפעמונים?
כמה קרובים השערים, ורחוקים.
רק הגזעים עוד מלחשים בלילות, הסיפורים לרוח,
שמשתתפת.
אני נשארתי שם בין חממות
ילדותי וגומות הזכרון, מחכה לצלצול,
בן לוקח בת, ובת לוקחת
בשרף הבכי, בדונג דבש.
החופש המוחלט
הוא הכלא המוחלט.
בשביל להגיע לאני.
צריך לוותר על הוא.
ועל אתה.
אדם שלא יכול להגיע
לפנים הארץ של עצמו.
בורח לחוץ לארץ.
של עצמם.
חשוב זה התא
הכי חשוב זה תא - הפוך.
בדרך ללבד הגדול
צריך לעבור הרבה
לבדים קטנים לבד.
תמ - הוני.
תמ - אוני.
תמ - עוני |