New Stage - Go To Main Page


עכשיו אני מנסה להרכיב
מחדש את פזל הנעורים,
בשרף הבכי, בשרף הדבש.
בית-ספר רמז שמונים ושבע.
למי מצלצלים הפעמונים?
כמה קרובים השערים, ורחוקים.
רק הגזעים עוד מלחשים בלילות, הסיפורים לרוח,
שמשתתפת.
אני נשארתי שם בין חממות
ילדותי וגומות הזכרון, מחכה לצלצול,
בן לוקח בת, ובת לוקחת
בשרף הבכי, בדונג דבש.

החופש המוחלט
הוא הכלא המוחלט.

בשביל להגיע לאני.
צריך לוותר על הוא.
  ועל אתה.

אדם שלא יכול להגיע
לפנים הארץ של עצמו.
בורח לחוץ לארץ.
של עצמם.

חשוב זה התא
הכי חשוב זה תא - הפוך.

בדרך ללבד הגדול
צריך לעבור הרבה
לבדים קטנים לבד.

תמ - הוני.
תמ - אוני.
תמ - עוני



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 29/3/03 1:44
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אברהם שיין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה