האם זה אני הייתי?
האם זו היית את?
פרצי אהבה חושקים המה בלהט העבר
מתנגשים בקרירות העתיד
מעוררי זעם, רוחשי שנאה
האהבה הייתה פעם, כיום גועשת קנאה
האם זה אני הייתי?
האם זו היית את?

האם זה אני הייתי?
האם היה זה הוא?
הבחור שבה לב ציפור הנפש
גאל את הרגש הצחור
רעש גובל בשקט, אכזריות תשוקת השחור.
שבירה של פחד, קנאה לאין מזור
מצאה נפשי רגע של נחת
לזרועות אחרת תעבור
האם זה אני הייתי?
האם זו היית את?

האם זה אני הייתי?
האם זו הייתה היא?
אכן אולי טעיתי בזיהוי המצב הנדון
ונפשי פגשה בזרועות אחרת
זעם של רגע הפכני לנידון
תוהו ועצב יהפכו היוצרות,
זעם ועונג עיצבו מראה זוועות.
אהבת אמת תעבור כברת דרך
תשלה את כולם, תפתח את אשליות ליבם
תעביר כל שנאה ועצב, בצל אהבה טהורה.
האם זה אני הייתי?
האם זו היית את?

ואם זה אני הייתי?
ואם זו היית את
כל צלצולי הזעם יעבירו את אותה כברת הדרך
יעזבו את הנדכאים מאחור
הקנאה תהפך לאפלולית החושך והאור
אהבה לא תשרור יותר
בצל טעות שאולי לעולם לא
תחזור.