מודה ומתוודה שאינני קשור להסכם קיבוצי, אינני משלם דמי חבר
וגם אין וועד עובדים במקום עבודתי.
אך שעובדות משניות זניחות אלו לא ירפו את ידיך.
בייאושי כי רב, פונה אני אליך כדי לטקס עצה ביחסיי עם מעבידתי,
המנהלת חברה פרטית קטנה, בה יש לה שותף ועוד שלושה עובדים
זוטרים.

הנני להצהיר על עצמי כעובד נאמן בשירותה קרוב לשנתיים.
התקבלתי לעבודה במעמד של עובד זמני ולא נכרת בינינו כל הסכם
רשום.
משך תקופת עבודתי ועד היום, לא זכיתי לכל תקבול, כאשר מעבידתי
טוענת שזו תקופת חניכה שלי, והרווח שלי הוא בלימוד המקצוע.
עד לאחרונה זכיתי לשבחים על עבודתי, בה השקעתי ימים ולילות
לפיתוח העסק והשבחתו ואף ביצעתי עבודות פרטיות רב-גוניות שלא
היו במסגרת הגדרת עבודתי בחברה. כל זאת כמובן על חשבון זמני
הפנוי, ועל חשבון משפחתי שסבלה מהיעדרותי, ורפיון כוחות
בשובי.
יתרה מכך, מפעם לפעם משך התקופה, התקיימו דיונים להעברתי ממעמד
עובד זמני למעמד של קביעות והעלאה לדרג של שותף.

לאחרונה החלה ההנהלה להזעיף אלי פנייה, משל הייתה רוצה שאפרוש,
וזאת על מנת לחסוך בכספי פיצויים למקרה של פיטורין. (אני חושב
שהיא מוסטת על ידי שותפה החושש למעמדו).
עלי לציין שכמות העבודה נשארה כשהייתה, והפיטורין אינם נובעים
מכך, שכן התמחתי והשתכללתי בתחום צר מאוד.

לאור המצב אליו נקלעתי אבקשך להשיב לי על השאלות הבאות על מנת
שאוכל לכלכל את מעשיי:
1. האם תקופת עבודה כה ארוכה אינה מזכה אותי בקביעות?
2. האם אני יכול לדרוש את שכרי רטרואקטיבית, שכן הניסיון שנצבר
הינו טוב למקום עבודה זה בלבד ואיני יכול ליישמו במקום אחר?
3. האם מעבידתי יכולה להתנער מהסכם שנחתם בתקיעת כף? מילתי
כנגד מילתה.
4. האם במקרה ואתפטר אני חייב בתקופת צינון?
5. האם חלה עלי שמירת סודיות?
6. האם ניתן לשטוח את טיעוני בפני בית דין לענייני עבודה?


אשמח לתשובתך המהירה

פועל עברי