מים שקטים חודרים עמוק. ככה אומרים, לא?
אנחנו נותנים הרבה כבוד למים ולעוצמה שלהם, אבל אנחנו לא ממש מבינים את
העוצמות האמיתיות שלהם. בסה"כ מים זה דבר נורא מרגיז.
למים יש כוח מעצבן נורא לשבור את כל המוסכמות.

כשלמדתי בביה"ס את חוק כלים שלובים, זה שאומר שמים תמיד ישאפו להגיע לאיזון
בכל נפח ובכל מצב, ממש בא לי לדפוק למים מכות. למה, מה זה? אנחנו לא שואפים
להגיע לאיזון? למה להם זה כל כך קל?
מאיפה יש להם את היכולת הזאת לגרום לשקרים לצוף? איך זה שהם נעלמים באסלה
וחוזרים מהברז?

כילדים, אחד הדברים הראשונים שמלמדים אותנו זה שאחד ועוד אחד שווה שתיים.
נכון?
זה כל כך בסיסי שזה כבר הפך לביטוי "עשיתי אחד ועוד אחד ו..."  אז תרשו למים
לשבור לכם את המיתוס. זה נכון, אבל לא תמיד. טיפת מים אחת ועוד טיפת מים אחת
הן לא שתי טיפות. הן מתחברות לטיפת מים אחת, רק יותר גדולה.

מרגיז..
כמה קל להם למים האלה...
יורדים מלמעלה. עולים מלמטה. מכסים את הכל, או פשוט מחלחלים למקום שאף אחד לא
יראה. הם בכל מקום, והכי מרגיז שאי אפשר בלעדיהם. אנחנו יכולים לשרוד שבוע בלי
אוכל, אבל קחו לנו את המים... יומיים לא נשרוד.

זוכרים את הפעם הראשונה בים?
המים נראים כל כך עדינים וחלשים שאתה מרגיש נוח איתם, אתה מלטף, נוגע, נותן
לטיפות לעבור לך בין האצבעות. מכסה את עצמך בשמיכה של גלים ושוקע בתחושות של
עונג. מרשה להם לחדור בין עפעפיך, לנשק את שפתיך. ואז כמו האלמנה השחורה הם
חודרים לגרונך, שורפים את אישוניך. אתה מרגיש אותם לופתים את רגליך ומושכים
אותך עמוק לתוך הלוע הרטוב שלהם. אתה נלחם ומושך את עצמך רחוק מהם, אבל הם
מקיפים אותך מכל עבר, מושכים ושוצפים ולא מוותרים. העדינות נעלמה, הליטופים
הפכו למליחות ומחנק.

מים.
פחות מדי זה לא טוב, יותר מדי זה פשוט אסון.
הם 70% מהגוף שלנו...קוס אמק!
הפחידו אותנו שהכנרת ירדה מתחת לקו האדום...
עכשיו אומרים שהמדינה בסכנת שיטפון ושאיילון עולה על גדותיו
ואני רק רוצה לדעת כמה עוד קוב מים צריך כדי לגרום לילד המעצבן הזה בגלי צה"ל
לשתוק כבר!