אני פותח את המקרר, מוציא לי שוקו לשתות פתאום אני מתמקד
בנקודה על החלון.
מסתכל עליה ונאבד. אני אפילו לא יודע איפה נאבדתי אבל אני
כנראה מחפש משהו שישחרר אותי מכל זה ואז אני נזכר שהדלת של
המקרר פתוחה.
אני הולך להתקשר לחברה שלי והשיחה לא מעניינת כי בסוף כבר
טרקתי לה את הטלפון בפרצוף והלכתי לשכב במיטה להיאבד.
אמא שלי מעירה אותי ואומרת לי שאני מאחר מכיוון שכולם יודעים
שאני רוסי (למרות שאני לא יודע את זה..) ואמא שלי לא רוצה שאני
אאחר אבל בטוח שאני אאחר, למה מי יקרא לי רוסי?!
אתם יודעים אני ורעש לא מסתדרים ביחד, במסיבה, היה כל כך הרבה
רעש וכל כך הרבה דיברו אליי, פנו אליי שפשוט נאבדתי... כשמישהו
פגע בי פתאום עם נחש פוף קלטתי שאני במסיבה ואני עוד חייב
לקנות לנדב את הסיגריות שלו אז הלכתי.
כל הדרך ניסיתי לאבד את עצמי, אפילו עשיתי סיבוב דרך איזה סמטה
שני לא מכיר ובכל זאת לא הצלחתי... הגעתי לקיוסק בפינת הרחוב
ואז קלטתי את מה שישחרר אותי וייתן לי להיאבד. שילמתי למוכרת
49 שקלים משטר 50 שנדב נתן לי ומה, אני לא מניאק לא שכחתי
אותו, חוץ מהטקילה גם קניתי לו סיגריות LM שהוא כל כך אוהב.
כשהגעתי חזרה כבר הייתי שיכור כי אפילו שאני רוסי אחרי 15
כוסיות לא יכולתי להישאר צלול וזה מה שרציתי. כשנדב שמע על
הכסף התעצבן אבל בגלל שהייתי כזה מצחיק הוא נרגע ורק אמר לי
להחזיר לו, אחרי שחן שם לי רגל להגיד את האמת לא זכרתי כלום רק
זכרתי שהרבה צעקו עליי ולא הבנתי למה ובבוקר התברר שהקאתי על
משהי מהמסיבה
וכולם ממש שנאו אותי על זה. הלכתי להשתין ובזמן שהשתנתי או
שהשתינה שלי הייתה ממש מעניינת או שפשוט שוב פעם נאבדתי...
הורדתי את המים כי אני רוסי ואני מנומס והלכתי הביתה.
בדרך עליתי על עץ לדפוק סיגריה, להירגע. אני לא זוכר בדיוק מה
קרה אבל כשהתחלתי לרדת מעץ גיליתי את עצמי מהר מאוד על הרצפה
מדמם מראש בלי הפסקה. אבל בלי לשים לב לכאב שכבר בכלל לא
הרגשתי נאבדתי שוב רק הפעם מצאתי את עצמי בתוך אור כזה לבן
שממלא אותי ובעצם מצאתי את עצמי.