הגשם הראשון, השנה.
הוא אולי החורף האחרון של חיי.
בין קרב לקרב הגישי לי
את מימיית הזמן.
עוד מעט יצלצלו פעמוני הגשם
את הסתיו בפיתחם של כיתת החורש.
וגיסות סיתוניות נושאי ילקוט בשורה
ירוצו על שבילי הסוף.
בין קרב לקרב, הגישי לי את מימיית הבכי.
הייתי רוח רוכבת על אופני הערב.
רוח זורעת חוטי טל בין תלמי הקיץ.
לאן אני הולך בתוך ערפל מצניח
וילונות יורה.
כמו איש עטלף
רועה בחושך אור.
הגישי לי.