בוא רגע, יש לי דיבור אתך. כאילו, לא דיבור רציני, אל תפחד,
סתם איזה דיבור. אבל אל תחשוב שאני זורק לך איזה משפט סתמי
וזהו, אני רוצה שיחה של ממש. לא שיחה כבדה כזאת או משהו, אלא
שיחונת.
אתה מבין? אני הולך לזרוק לך איזה משהו, ואני מצפה לתגובה. לא
הייתי רוצה לריב על זה אבל לא איכפת לי אם נתווכח. אני לא רוצה
להמעיט בחשיבות של זה אבל אל תעשה מזה עניין כי נראה לי שכל
ההקדמה הזאת מעלה לך את הציפיות ומי יודע מה אתה כבר מצפה. אז
אל תצפה לכלום, פשוט תקבל את מה שיש לי להגיד כמו שהוא. ואחרי
שקיבלת, תחשוב טיפה לפני שאתה מתפרץ ואומר את הכל, אני לא רוצה
להתווכח אתך סתם בלי סיבה, אני מעדיף שתחשוב על זה קצת קודם
ואז תבוא אליי ונתווכח עם טיעונים מסודרים.
אז זהו. אני אגיד לך וזהו.  אבל נורא חשוב לי שיהיה לך בראש כל
הזמן שאלו רק מילים, מה כבר הן יכולות להביע?