לא יודע תאמת  למה אני כותב את זה אני פשוט כותב.
מן דחף בלתי נשלט כזה גורם לי לכתוב, אני לא יודע בדיוק מה
אבל אני רוצה לכתוב משהו להוציא את הרגשות שלי.
טוב אז אני יתחיל בזה שנורא רע לי כבר שנה שלמה, אני מרגיש
כאילו אני חיי בתוך מערה ושנה שלמה לא יצאתי ממנה,וזה קשה כמו
שבחיים שלכם אתם לא תתארו. התבגרתי מאוד מלפני שנה, אבל עדיין
אני מרגיש מן מועקה, מן משהו שלא סיימתי משהו שלא התמודדתי
אייתו, ותאמת אין לי את הכוחות האלה להתמודד עם העבר שלי,
פשוט אין לי, אין לי גם מספיק תמיכה בשביל לעשות את זה, וכרגע
הדבר היחידי שאני חושב עליו זה לסיים את החיים שלי, כאילו אין
משהו אחר שאני חושב עליו אבל שאני חושב על למות אני חושב על
בריחה, כאילו זה יהיה הפתרון שלי למות, כשאני יודע שהוא לא
הפתרון אבל מרוב שאין לי כוחות להתמודד עם כלום, אני מוכן
לוותר על הכל על החיים שלי ולמות,כי אני לא יכול לחשוב על שום
פתרון אחר חוץ מבריחה!!!!!
ואם אני יחשוב על משהו אחר, אני יחשוב פשוט על בריחה אחרת רק
סוג שונה, השאלה פה זה אם לעשות בריחה שתגרום עצב לסובבים אותי
או לבריחה כזו שתעשה עצב לי!
אני לא יודע מה לעשות אני נורא מיואש ופשוט לא יודע מה לעשות.
יש לי אבל חלום שאני יוכל לחזור בדיוק שנה בזמן,ולשנות את הכל,
אבל אני יודע שזה בלתי אפשרי... ואני מקבל את הגורל שיש לי אבל
הוא קשה מדיי בשבילי ואני לא יודע אם אני יוכל להתמודד אייתו
באמת שאני לא יודע, ואני פוחד שאני יעשה טעות שאני יצטער עליה
כל החיים שלי!
אני מרגיש שאני חייב לברוח מפה כאילו לאנגליה לדודה שלי אני
יודע שזה בגדר חלום עכשיו אבל באמת שאני רוצה לנסות את זה, כי
אני לא מצליח לחשוב על שום פתרון אחר אוף אני לא יודע מה
לעשות?!
אני מרגיש שלמרות שמנסים כל מיני אנשים לעזור לי הם לא באמת
עוזרים הם מרחיקים אותי מהיעד האמיתי שלי,טוב אני סיימתי לכתוב
פה אין לי עוד מה להגיד ליבנתים, חוץ מזה שאני מקווה שאני לא
יעשה משהו שאני יצטער עליו!