דומסטיק לייט / אחות לי קטנה...? |
בשוכבי הנני אני,
אך בקומי קפאני השד.
מבטך חודר את שיריוני
אשר פוסל ביגוני.
ושוב,
נשכב.
אך מה עלינו עת נקומה?
ומדוע העצב עוטפני,
ומדוע לא קם לי גואל?
שערך כמקלט שדים,
שחור ונעים מגע.
ומתחתיו נחבאת לה התשובה.
האמנם אחות לי קטנה?
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|