אני מתקלפת מולך,
כמו בצל,
שכבה אחרי שכבה,
אני בוכה.
אני מתקלפת מולך,
חושפת,
לובן של עור לא שזוף.
אני כבר לא מפחדת מהשמש שלך.
אני מתקלפת מולך,
אור מול אור,
שלי.
אני מעגלת פינות,
בשבילי,
בגללך.
אני מתקלפת מולך,
בעור שקוף של שכבות פנימיות,
בכל זאת מרוצה
ממני.
אני מתקלפת לבד,
בכל הכוח,
בעדינות לא נראית לא להיפצע.
אני מתקלפת מולך,
עם חשש ממה
שיצא ממני
איתך.
אני מתקלפת מולך,
אוהבת כל סיבוב לא מוכר,
שלי.
אני מתקלפת מולך,
בקצב פרטי אני מתחלפת
מול מראה.
אני מתקלפת איתך,
עד שנמצא את המתוק
שמוסתר בחריף הזה.
אני מתקלפת מולך,
שכבה אחרי שכבה,
ועדיין שורף בעיניים . |