בין גדות גומא צהוב,
בכיבשן צהריים אויר מחניק עומד.
רק זבובונים מרפררפים כנפיים זעירות,
ושפירית גאה מביטה בהם ממעל.
-
חותר משוטי בעוז,
וסירתי מחליקה על המים הירקרקים,
על פני הנוף המתעלף בחום הנורא,
ממתין לחסד הערב כי ירד ויצילנו.
-
באגם שבין ירכייך,
אני בא לטבול את גופי הלוהט,
להצן מצחי ושמורות עיני,
לנשום את מתק ניחוחך הכל גואל.
-
וצייר סיני היה משרבט תמונה נפלאה זו,
בחמש משיכות מיכחול.
ומשורר סיני היה מתווה שיר זה,
בשלש שורות, שדי בהן :
-
בין גדות גומא צהוב
חותר משוטי בעוז
באגם שבין ירכיך.