אבא איפוד / דמעה |
בכפת עננים כהים
מעל ראשי
הביטה אלי מחיכת
בעינים מנצחות
ונעלמה מנוצחת.
נוחי מעט מעמל
קראו אליה עיני
הן כבר אמצע כסלו
(לא רציתי לומר
סוף נובמבר)
וענני הסתו
לא ספקו את הסחורה
מיתרי הכינרת נמתחו
הפכו לקוים אדומים
וחקלאים בשדות
מביטים מעלה בדמעה.
כעת מסתמן גשם
אחריו שובי אלי
ינוחו העננים ממלאכתם
ורבה עבודתך ופעולתך
עתה נוחי בשלום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|