אתמול ראיתי בטלויזיה תוכנית בוקר מפגרת כזאת. אני בדרך כלל לא
רואה טלויזיה בבוקר אבל פשוט נשארתי ער כל הלילה באיזה צ'ט
באינטרנט. דיברתי עם בחורה מראשון לציון איזה 3 שעות ובסוף
התברר לי שזה לא בחורה אלא סוטה מין בעל דמיון מפותח. השעה
היתה כבר 9בבוקר ולא הייתי עייף אז סתם פתחתי טלויזיה ושם היה
ראיון עם איזה חבר כנסת דוס מכוער. לפעמים אני לא יודע מה יותר
גרוע - חבר כנסת דתי או חבר כנסת ערבי.
הדוס אמר משפט שלא עוזב אותי עד עכשיו.
"שטן חדש הגיע לעולמנו, שטן ושמו אינטרנט."
המנחה של התוכנית בוקר ניסתה להגן על המדיום החדש אבל הדוס
המשיך בדבריו המטומטמים.
אני רגיל לשמוע שטויות בטלויזיה, ובעיקר מפיהם של הדתיים, אבל
המשפט הזה נכנס לי עמוק למוח. כנראה בגלל חוסר שינה.
כשהלכתי לישון נרדמתי מהר וחלמתי חלום מוזר.
אני הולך באזור התעשיה של ראשון לציון בלילה. זה נראה כמו יום
שישי. הרבה אנשים מסתובבים שם. הם קרובים אלי אבל מאוד רחוקים.
פתאום אני שומע קול של בחורה מאחורי: "היי", אומר לי הקול.
אני מסתובב ורואה את חבר הכנסת המסריח מהתוכנית בוקר והוא
אומר לי: "נו, נהנית אתמול בצ'ט?"
אני בורח במהירות רץ ומנסה להתרחק. אבל הדוס רודף אחרי ומתקרב
מרגע לרגע תוך שהוא צוחק צחוק מרושע.
"שטן חדש הגיע" הקול צורם לי בתוך הראש "שטן ושמו אינטרנט".
במרוצתי אני מבחין במנחה של תוכנית הבוקר יושבת באיזה פאב
ועושה לי תנועה עם הידיים. תנועה של "אין מה לעשות".
הדוס מגביר מהירות ותופס אותי בחולצה.
"עזוב אותי" אני צועק ומתעורר.
קמתי עם כאב ראש זוועתי. שתיתי כוס מיים. המילים עדיין הדהדו
במוחי "שטן" "שטן" "אינטרנט" "היי"
אני אוהב לרשום את החלומות שלי. יותר נכון אני אוהב לקרוא את
החלומות שלי ובשביל לקרוא חייבים לכתוב, נכון? גם אם כואב
הראש. גם אם אתה מרגיש איך המוח מפמפם. אז פתחתי וורד והתחלתי
לכתוב את החלום. אחר כך כתבתי מה שקרה אתמול כי זה קשור לחלום.
חשוב לכתוב מהר כדי לא לשכוח.
"שמעתי תקתוקים במקלדת", אמרה אימא שלי שהספיקה להכנס לחדר,
"אז הבנתי שהתעוררת." אימא התקרבה אלי וליטפה את ראשי. "שוב
נשארת ער כל הלילה עם המחשב הזה?"
לא עניתי רק סגרתי את הקובץ כדי שהיא לא תראה.
"ממחר אין יותר בשבילך השטן החדש הזה ששמו אינטרנט", אמרה
אימא שלי המשיכה ללטף את ראשי וכמעט הפילה לי את הכיפה, "עוד
לא הנחת תפילין חמודי?"