עכשיו שכבר טסת -אז זה יותר קל,אולי
לספר לך מה בימים האחרונים עבר עליי
אני מסתכל לאחור - לראות מה קרה שם בכלל?
שגרם לי לצאת משיווי משקל

אז זה מתחיל בענבל -"אותך אני אוהבת"
"אתה הגבר שלו אני רוצה להיות שייכת"
ואחרי יום את כבר מישהיא אחרת...
"אתה כבר עם ז'קט -  אז תסגור אחרייך ת'דלת.."

יום אחד את ענבל המקסימה - שתאהב אותך לנצח
יום שני אם תשאר לידה עוד רגע - יקרה פה רצח
חוסר היציבות הזאת פשוט  הטריף אותי
הרגשתי שזה לא מגיע לי...

ואז באותו ערב של יום שלישי
הרגשתי פשוט שהגיע השיא
"אופיר ,מתוק שלי זה יהיה מאוד נחמד"
"אם תשאיר אותי ואת הרבי לבד..."

אז זהו אופיר זה כבר כלום ,סתם עוד אחד
עוד גבר שיבוא ויחזיק לך ת'יד
אולי את לא זוכרת  - It's not what it seem
אבל סיפרת לי את כל סודותייך הכמוסים...

אז אל תשכחי אותי ככה ברגע  אחד
ואם יש לך רגעים שאת מרגישה קצת לבד
תדעי שאני תמיד שם איתך
אם לא בגוף אז ברוח שנושבת בך

אני מאוד מקווה שיהיה לך טיול נהדר
שתמצאי את עצמך- עדיף מוקדם מאשר מאוחר
תדעי שיש כאן מישהוא שחושב עלייך כל הזמן
שלא ויתר עלייך - בכל מובן.