|
ענבל כואב לי שאת לא פה איתי
אני שואל את עצמי אם זה היה אמיתי
אם בכלל היה שם משהו בינינו
משהו יותר חזק משנינו
בבזיק של פלאש - נכנסת לחיי
אבל נראה לי שבשבילך זה היה יותר מידי
מה שצמח שם -מהר מאוד נבל..
ואנחנו שוב לא ביחד - וזה כל כך חבל
הרגשתי שמשהו זז בשמיים
שהעולם נפלא שאנחנו שניים
ואמרתי תודה לאלוהים על המתנה
אבל אלוהים פשוט לא ענה
למרות שזה חלף כל כך מהר
את השניות והרגעים ביננו אני תמיד זוכר
הצלחת להדהים אותי בטוב שלך
והיום אני יודע שאני אוהב אותך
ניתקנו קשר לאיזה חודש-חודשיים
כן - כנראה זה היה כתוב בשמיים
ופתאום שוב לחיי את נכנסת
את רוצה בפנים טוב - אבל שוב את הורסת...
שוב הרומנטיקן שבי בונה לו אגדה
אבל ענבל אומרת "לא, תודה"
"אם אתה רוצה - אז נהיה ידידים"
"למרות שאני חושבת שאתה מדהים..."
איך אוכל להיות לך רק ידיד ולא חבר
הרי ברור שמיד אני אשבר...
אז זהו שוב זה נגמר - חזרה לשדות...
כנראה שאהבה אמיתית יש רק באגדות...
אופיר |
|
"אתה לא יכול
להתמזמז סתם כך
עם האינסוף!"
(משפט זה נאמר
לאפס אחד חסר
גבולות) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.