למה לעיתים אתרגז
ועיניי בורקות אש,
עומד אני וצורח
מרגיש שממש רותח,
בא לי לנתץ
אפילו חפצי חן.
ואז המוזה מתחבאת
המילים ממאנות לצאת
בדיוק בעת הזאת
שיכלו להביא מזור.
מחפש על הצג אחרים
שאולי להם עצות ומענים,
אולי תימצא התשובה
לדכדוכי הנשמה.
ואני מגלה רק מלוא הדאבה
מקבץ של אכולי אכזבה
המבקשים ממני את העזרה
בעצה או במילה טובה.
ואז צרותי שלי שם אני בצד,
ידיי שוב על המקלדת ועיניי על הצג...
15/4/01 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.