מאוד מסודר בחדר האורחים,
נקי ומואר במידה הנכונה,
שני חלונות ווילאות תחרה,
מותירים אילנות שבחוץ רחוקים.

ספה לשלושה וכורסה לשניים,
שולחן הגשה ומפה לבנה
איש ישן, אישה ערה וכלב.

איש,
מה בחלומך?
כפר רחוק וילדות מאושרה?
אמא בסינר לבן וצמה ארוכה
לך מכינה מרקחת שזיפים אדמדמה?

אישה,
קר לך, אני רואה.
ידך הימנית, מגויידת וצמוקה,
בריפיונה אינה משטה,
והשמאלית אוחזת בכיסא הנוקשה,
בריחוק מחושב ובזוית הנכונה,
כבר, ולתמיד, מוכנה.

אינו פורע אבק את ריבועי האור שבמרבד,
ושני מכשירי הטלפון,
אסופיים בסלסלה,
אינם מצלצלים לעזרה.




(בעקבות http://stage.co.il/Stories/190584)
27.3.03