אתמול בערב ישבנו בבית קפה
אתה, אני ועוד כמה חברים
לרגעים היה נדמה שאנחנו שנינו לבד
ולרגעים היה נדמה שכל העולם עומד בינינו
האינטימיות של פעם,
של לפני שנים,
שבה ונעלמה לה,
כמו משחקת מחבואים
ואתה, שתמיד מתעלם מקיומה ודוחק בה הצידה
הרגשת אותה גם, ראיתי לפי מבטך
הבטתי בי כמו שלא הבטת בי שנים
במבט שיש בו לא רק חמלה וחיבה, אלא משיכה
ולפתע, לאחר שנים של שגעון,
של טרוף אליך
הבטתי בך וראיתי הכל בפשטות
איך יכול להיות בינינו משהו טוב, אושר
ואיך בלי קושי הכל מתהפך
ואותה האינטימיות, שכבר שנים קיימת
עודנה משחקת מחבואים
שבה, נעלמת ושבה
ובתוך תוכה היא מגחכת
עליי, עלייך, עלינו ובעיקר עליי. |
