תמר בשחור / דמעה |
נוטפת אל עבר אפי
דמעה אחת, כבדה כסלע
פורקת כאב מליבי
והדמעות זולגות
בהמונים, בקבוצות
מבשרות על בוא העצב
ובהינף יד
מוחא דמעה
דורשת מהעצב ללכת
והוא אינו נעלם,
נותר במקומו
ללא תפארת הדמעות, צנוע יותר
אך אינו מוכן ללכת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|