New Stage - Go To Main Page

אלן מאיר
/
שבויים

עינייהם בהו בקיר ובתקרה
הם הקורבנות הראשונים של המלחמה.
לא ניתן שלא להתרגש ? להזדעק .
מול הסבל שהם עברו .
מול העינויים שעליהם עברו .
הם איבדו את דרכם בצרה
הם איבדו את עולמם ברגע ?
בשניה לפתע .
בהפתעה גמורה .
הם איבדו את שמחת -החיים .
הפכו בשניה למבוגרים .
הם נעשו עצובים .
עיניהם ביקשו רק :ת הביתה ת
ת אמא ת .
חוסר-האונים השתלט להם על חיים .
האם יחזרו לחיות פעם חיים נורמליים ?



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 27/3/03 12:29
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלן מאיר

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה