מוטי ריקלין / אמריקה אנטואנט |
בעדינות בעדינות, היא מיפיפת
את שער האוסקר שלה. מציצה
מבעד לחלון ה cnn. מה רוצה
ההמון? הפנים שלה, פני ג'וליה
רוברטס, כולן סומק. מגיע לי
טיפת אושר, היא מפנקת את
עצמה בבונבון.
ההמון סוער, ולפתע היא מתעצבנת:
שיגבילו את הילודה. בחוכמה היא
מציעה: שיגדלו עוגות.
הלב שלה, דופק עכשיו,
מהר מהר, בלובן הרשתות.
לב שפועם, לב שכולו תום!
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|